הרב יונתן זקס, מגדולי ההומניסטים ותלמידי החכמים בעולם, הלך לעולמו לאחרונה לאחר מאבק במחלת הסרטן, והוא בן 72. הרב זקס היה רבה הראשי של אנגליה שנים רבות, ואף זכה שם לתואר לורד, אבל השפעתו על העולם היהודי המודרני חצתה יבשות וימים. הוא האמין בכל ליבו בשיח בין דתי והתקבל באהבה וכבוד בקרב מנהיגים בכל העולם. זקס שימש כרבה של בריטניה בשנים 1991-2013, בשנת 2005 זכה לתואר אבירות ובשנת 2009 הצטרף לבית הלורדים כ"ברון זקס מאולדגייט". בדבריו, כתביו וספריו פרש הרב זקס את משנתו היהודית-הומניסטית והאמין כי היהדות יכולה להציע אתיקה, פילוסופיה ודרך מוסרית לעולם כולו. הרב זקס היה יהודי ציוני גאה, וראה במדינה היהודית נס של ממש.
לפני כשנה רצה הרב זקס להגיע לקהלים בכל העולם באופן ישיר, ופתח קבוצת ווצאפ עם שיעורים לחגי תשרי שהמשיכה להיות פעילה לאורך כל השנה. הוא קרא לה celebrating life, לחגוג את החיים. זכיתי להיות שותפה ללימוד הזה, וזו הייתה חוויה מיוחדת מאד. המוטו הזה התגלה כתמצית תפיסתו של הרב זקס – שהאמין כי החובה היהודית היא לקדש את החיים, למלא אותם בעשיה ומחשבה, לא לקפוא על השמרים, ובכך לקדש שם שמיים.
בישראל הכינוי "יפה נפש" הוא כינוי גנאי, שם מקביל לחולשה ולצביעות. הרב זקס היה יפה נפש גאה. הומניסט במובן הפשוט ביותר – של אהבה לכל אדם הנברא בצלם אלוהים. אהבה שמייצרת בהכרח מחויבות ואחריות דווקא למי שרחוק ממני ושונה ממני. אהבה שאיננה מבטלת את העצמיות שלי, את הגאווה שלי או את השייכות שלי. הרב זקס לא פחד ממונחים כמו לאום, משפחה או זהות. ערכים שהיטשטשו בצורה בוטה בחלקים מסוימים בעולם המערבי. להפך, הוא חשב שאלו מושגים יסודיים בתפיסה העצמית של כל אדם, ולכן חובה להטעין אותם בתוכן חיובי, מרומם ומוסרי, ולא להפקיר אותם למחוזות אלימים או חשוכים. בעולם מבולבל, הרב זקס התעקש להיות אור וייצר גאווה יהודית חדשה.
בספרו 'לכבוד השוני – כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?', הרב זקס מביא רעיון שבעיני יש בו את תמצית התפיסה הייחודית שהציג. זהו ספר שנולד במוחו מיד אחרי אסון התאומים כתגובה לאירועי הטרור של תחילת המאה ה-21. הסמיכות הבלתי אפשרית בין הטוב שבדת לרע שבמלחמת הדת, בין שלום עולמי למלחמת קודש, לא הותיר לו מנוח.
הרב זקס מראה בספרו כיצד כל הדתות מתחילות ממהלך פרטני ופנימי וממנו יוצאות להפצה אוניברסלית. כך סיפורה של הנצרות מתחיל בישו ובשליחים והם הופכים למסיונריים, כך באסלאם עם סיפורו של מוחמד ומלחמת הג'יהאד. לעומת זאת ביהדות 11 הפרקים הראשונים של בראשית עוסקים בכלל באנושות כולה. באדם וחווה, בקין והבל, בחנוך, בנח, במגדל בבל. כל אחד ואחת מהדמויות הללו הם אב-טיפוס אנושי. רק לאחר מכן המעגל מצטמצם לאיטו אל אברהם אחד ושרה אחת ומשם לעם אחד שמקבל תורה אחת. מהאוניברסלי לפרקטיקולרי. או כמו שאומר הרב זקס במילותיו:
אל מול אפלטון וממשיכי דרכו, מתעקש התנ"ך לטעון שאוניברסליות היא השלב הראשון, ולא האחרון, בצמיחתה של המחשבה המוסרית […]לאחר ש-אלוהים, יוצר האדם, כרת ברית עם האנושות כולה, הוא פונה אל עם אחד ומצווה עליו להיות שונה. בכך הוא מלמד את האנושות להשאיר מקום לשוני. האל עשוי לעתים להימצא באדם האחר, זה שאינו כמונו. המונותאיזם המקראי איננו הרעיון שיש אל אחד ולפיכך גם שער אחד בלבד להגיע אליו. להפך, המונותאיזם המקראי הוא הרעיון שאחדותו של האל נמצא ברבגוניות שבבריאה.
בעיני זהו חידוש מרגש ומסעיר שיכול להציעה רפואה לעולם מבולבל ומשוסע.
יותר מעשרים ספרים כתב הרב זקס אך רק חלקם תורגם לעברית. גם פירושיו לפרשת השבוע והמועדים הם מהפרושים היפים ביותר שיצא לי לקרא. הרב זקס מציע תפיסת עולם רדיקלית במתינות שלה, באהבת האדם שבה, ובגאווה היהודית שבה. הוא מציע לנו לצעוד בדרכו של אברהם אבינו – אב המון גויים, ולחפש את המשותף בלי לוותר על היחוד או לטשטש אותו. הלוואי שגם אנחנו, פה, נצליח איכשהו להדבק במידותיו.
**תודה לרב אביעד הולנדר על הציטוטים המדויקים מתוך 'לכבוד השוני'
התמונה מצורפת ברישיון מויקי שיתוף. הועלתה על ידי המשתמש cooperniall from England