המנהג בקהילה הוא לקבוע את זמן תפילת ערבית וקריאת מגילה בערב פורים לכרבע/חצי שעה לאחר סיום הצום. בדרך זו ניתן לטעום ולשתות לפני קריאת מגילה, וכך לקרוא את המגילה בנחת.
יש מקומות שנהגו לקבוע את תפילת ערבית מיד בסיום הצום, וזאת בעקבות דברי תרומת הדשן:
"…אבל אין נראה לו להתיר למי דקשה לו להמתין כדלעיל, שיטעום מעט קודם קריאת מגילה וימתין שוב עד שיבא לו הקורא. כדאמרינן… לא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל כו'… ונראה דכ"ש לענין קריאת מגילה דחיישינן שמא תחטפנו שינה ויבטל מקריאתה, שהרי יש בה שהות טובא וגם קריאתה חובה טפי, שהרי כל המצות נדחות מפניה". (סימן קט)
תרומת הדשן כותב לא לאכול לפני קריאת מגילה משתי סיבות (הקשורות זו לזו):
- בעקבות ההלכה שאין לאכול לפני תפילת ערבית בכל יום.
- חשש שמא תחטפנו שינה ויבטל מקריאת מגילה.
כעין זה כתב המשנה ברורה (תרצב, יד-טו), אך התיר כאשר יש מי שיזכיר לקרוא מגילה (טז).
לכאורה, שני הטעמים שכותב תרומת הדשן פחות רלוונטיים בימינו. בימות השבוע אנשים מקילים ואוכלים לפני תפילת ערבית, וסומכים על כך שמניין בשעה קבועה נחשב כ'יש מי שיזכיר לו'. יותר מכך, נראה שאין חשש שמא האדם יירדם לפני קריאת מגילה בימינו, ובייחוד למי שיש לו משפחה וילדים. נעיר כי יתכן ודברי תרומת הדשן נאמרו רק כלפי מי שקורא בביתו וכנוסח השאלה שהופנתה אליו, אך יש שהרחיבו את דבריו גם לקורא בבית הכנסת.
מנגד, הצורך באכילה לפני ערבית ברור וחשוב לכל האנשים הצמים (ובייחוד לבני הנוער ולאנשים שקשה להם הצום). קריאת מגילה בערב חג נעשית ברוב עם ואורכת פרק זמן משמעותי, ובשנים כתיקונן אנו ממשיכים למסיבה קהילתית כך ששבירת הצום מתאחרת ולא ניתן לאכול ברוגע כבכל סיום צום.
בדרך זו נוהגים במקומות רבים, וכך שמעתי שהנהיג הרב שמואל דוד (רבה של עפולה) בעירו וקיבל את הסכמת הרב אהרון ליכטנשטיין והרב עובדיה יוסף.
הרב יוסף זוננפלד (שו"ת שלמת חיים או"ח סימן שסח, היה רבה של הקהילה החרדית בירושלים בתחילת המאה העשרים) הסביר את הפער בין המופיע בספרות ההלכה לגבי תפילת ערבית (להקל) ובין קריאת מגילה כך שהמנהג לא לאכול לפני קריאת המגילה הוא משום חומרא בעלמא ולא מצד עיקר הדין.
דברי הרב עובדיה יוסף מובאים בשו"ת יביע אומר (ט, סז), וכך כתב בנו הרב יצחק יוסף בילקוט יוסף (מועדים, מהלכות מקרא מגילה מד): "…מכל מקום לצורך, כגון מי שיושב בתענית (בפורים דפרזים), וקשה לו להשאר בתענית עד אחר קריאת המגילה, אין צריך להחמיר, ורשאי לטעום פחות מכביצה פת או עוגה, או יטעום פירות הרבה, כפי עיקר הדין. [מגן אברהם]. ואם ביקש מאחד שיזכירהו לקריאת המגילה בצבור מותר באכילה".
וכן כתב בילקוט יוסף (קצוש"ע תבצב, יג-יד):
"מותר לטעום פירות קודם קריאתה, וכן פחות מכביצה פת או עוגה, ולשתות תה או קפה".
שנזכה לחזור במהרה לקרוא ביחד כל הקהילה ולחגוג בבריאות טובה!