לפני שנתיים טסנו לארצות הברית. את השבת שם הכנסו ממש ברגע האחרון. אי אפשר היה להדליק נרות בחדר או בשום מקום אחר ולהכין את האוכל היה ממש קשה.
בשבת עצמה גיליתי כמה חשוב עירוב, ושהעולם לא עוצר בשבת. זה היה מאוד מוזר, בהשוואה לשבתות הרגילות שלי שבהם יש בית כנסת, בני עקיבא, אני נפגשת עם חברות ויש אווירה של שבת.
בשבת אנו קוראים בפרשה על השבת וכך כתוב:
"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ יום השביעי שבת וינפש".
האות היא סימן לקשר ביננו לבין הקב"ה. זאת ברית מאוד חשובה שנועדה לשמר את הקשר הזה לדורות. השבת היא כמו עוגן יציב גם בזמן וגם במקום, ומחברת גם אותי וגם את הקהילה לשרשרת הדורות.
בבת המצווה אני מצטרפת לשרשרת הזו ושמחה להיות שותפה, להתקדם ולהעשיר את הדרך שהדורות הקודמים החלו בה.