לקראת ישיבת חברים תשפ"ב

מחשבות על קהילה ובניית בית כנסת/ בנימין גולדנהירש

קהילה יקרה,

כקהילה, כעת אנחנו חווים יחדיו את שנת השמיטה השנייה שלנו. אני זוכר איך התרגשנו כשעברנו מ'אוזן' למרחבים של 'גן אורן' כדי להתפלל את תפילות ראש השנה לפני יותר משבע שנים. לאורך השנים דנו רבות על אופי של הקהילה ושל בית הכנסת. התייחסנו למתח המובנה של הפירוש המילולי של בית כנסת כ"בית עם" (או העדה) המבטא את בית הכנסת כמקום של התכנסות הקהילה (מעין מתנ"ס), לבין "מקדש מעט" (מגילה כט.) המדגיש שבית הכנסת הינה מקום תפילה. כל חברה וחבר שהגיע לקהילה הביא עימו את החזון והחלום המיוחד שלו שהוא ייחל לקהילה ולבית הכנסת. אחד ייחל לשחזר את בית הכנסת של ישראל סבא, שני לשלב נוסחים של מזרח ומערב, שלישי לתת מקום ראוי לנשים בקהילה ובבה"כ, רביעי שהקהילה תהיה מקום שוקק חיי חברה, חמישי שהתפילה תהיה משמעותית, שישי שבית המדרש ולימוד התורה יהיו במרכז ההווי הקהילתי, שביעי שהקהילה תירתם לחסד ופעילויות למען החלש, שמיני ביקש לשלב את הילדים והנוער, תשיעי ביקש רב או רבנית שתנהיג את הקהילה, עשירי סבר שעל הקהילה לצמצם את הפער בין החיים הדתיים המסורתיים לבין התרבות הכללית, עוד ועוד…. יש שהגיעו עם חלומות וכמיהות רבות עם תמהילים שונים של רצונות וצרכים, וכמובן בשיח בין החברים והחברות, כדרכה של היהדות, עלה שיח נוקב, מחלקות, החלפת רעיונות והשפעה הדדית.

עם ישראל משול ללבנה שנדרשת להתחדש כל חודש בחודשו, ולמדנו מהראי"ה ש"כל זמן מאיר בתכונתו". אכן אנו כיחידים וכקהילה נדרשים ל'התעדכן', איפה אנחנו עומדים מול סוגיות חשובות בחיי הקהילה שלנו ובעבודת ה' שלנו. הדברים נכונים שבעתיים לאור תקופת הקורונה ששינתה את חיי הקהילה ושגרת בית הכנסת, וכעת ניתן לשאול, מה למדנו מתקופה זו? ואף מה נבקש לשמור משינוי השגרה?

לקראת ההתכנסות הקהילתית במוצ"ש נח, אני משתף איפה אני עומד כעת ביחס לאחד הנושאים הפרקטיים הבוערים של חיי הקהילה "בניית בית הכנסת". נושא שקשור בטבורו לאופי הקהילה המתגבש בשכונת בר לב. בשל קוצר היריעה, לא אתאר את התהליך האישי, הכולל לבטים רבים, שהביא אותי למחשבות הבאות (אני בהחלט נמצא במקום אחר מאיפה שעמדתי לפני 8 שנים, ואפילו לפני מגפת הקורונה, ואף עכשיו הלב אינו שלם עם הדברים להלן). כתמיד אני מעלה את הדברים על הכתב בתקווה לעורר דיון ושיח, ובצפייה שחברות וחברים יגיבו בכתב ובעל פה ונוכל להעמיק ולהמתיק סוד יחדיו.

לשד קהילת בר לב הינה החברתיות והקהילתיות (במחילה מדעתו של ר' ישמעאל בן אלעזר, שבת לב.), התפילה אינה עומדת במרכז החיים הקהילתיים שלנו. לכן בית הכנסת שאנו מבקשים לבנות הינו בעיקרו "בית העם" ומקום התכנסות חברתית. בעוד בתי כנסיות במקומות אחרים נאבקים על שאלות אידיאולוגיות שונות, ואף מפתחים נישות דתיות ספציפיות, אנו זוכים ליהנות מהחברותא של אחד את השני. יש קהילות שמדייקים באיזה ניגון ילווה את התפילה, כמות הדיבורים, גובה המחיצה, ושאלות אידיאולוגיות שונות וכ"ד. לנו כמובן אכפת מנושאים אלה ורבים אחרים, ובכל זאת שאלת איכות הוויסקי וטיב ההריניג חשובה לא פחות, כל חבר וחברה בבר לב יודע, ללא ספק, שתפילת מוסף מוסיפה טעם מיוחד לקידוש שבסוף התפילה, וברור לנו כשמש שאין "ועדת קהילה" בעולם שמפנקת יולדות ומבודדים כמו שלנו.

לאופי הקהילתי שלנו יש השלכות רבות, אמנה כמה מהם כעת:

  1. חשוב אחדותנו. נכון, יש חלוקי דעות בינינו ואסור לטשטש זאת, אולם רב המאחד על המפריד.
  2. כולנו נקראים לתמוך ביזומות של ועדת הקהילה וועדת מבנה הקוראים לנו להצטרף לקרן בניין. אל תהססו, תעשו מיד הוראת קבע.
  3. חברי ועדת מבנה היקרים, את חטאנו אנו מזכירים היום, לא מספיק תמכנו ביוזמת הבניה, ולכן הבניין המוצע לקהילה הינו קטן יחסית לממדי הקהילה היום (ובוודאי בעתיד). כעת אנחנו תומכים, לכן על אף הקושי יש לחזור ולחשוב מחדש את התוכניות המוצעות לקהילה. אנחנו רק יכולים לדמיין איזה קשיים אנחנו מרעימים עליכם (חזרה לאדריכלית, אישורים מזמורה, המועצה ועוד), אך המשמעות של בניין קטן הינה פיצול הקהילה.
  4. על הבניין העתידי, בדומה למתנ"ס, לכלול חלל מרכזי לצד חדרים רבים. בדומה למצב כעת בתקופת הקורונה ימשיכו זה לצד זה יוזמות שונות בתדירויות משתנות ולפי הרצון והצורך של הקהילה (מניין קרליבך, מניין מוקדם מטוקטק, מניין מאוחר בקצב סבבה, מניין נשים, מניין ספרדי, מניין משתף, ובעתיד יצטרפו עליהם סגנונות נוספים).
  5. כוחנו ועוצמתנו יהיה באחדותנו ובגודל של הקהילה, וביכולת שלנו להיות פרגמטיים (ולא בנאמנות אידיאולוגית). נוכל לבנות 'אימפריה' של עשיה וליזום חסד תוך קהילתי, חסד בשכונה ומחוץ לשכונה, בית מדרש, פעילות אמהות/אבות ובנות/בנים (כדורגל… ולימוד משותף), מניין במהלך השבוע, ערבי קהילה, הכנה לבת/בר מצווה, גיבוש נוער, מרחב לאימהות בחופשת לידה, וגברים במשבר גיל אמצע החיים עוד ועוד. אם נלך על קטן הפוטנציאל שלנו מצטמק ומצטמצם (אפילו ערבית במוצאי שבת יהיה לנו קשה לגייס מניין).
  6. מנהיג/ה רוחני/ת לקהילה תיבחר לפי יכולתה של הדמות לאחד אותנו ולתמוך באופי החברתי קהילתי שלנו, על הדמות להיות בעלת חום אנושי יכולת תקשורת מעולות, אנו מבקשים שאר רוח (נטול נוקשות אידיאולוגי).
  7. אנו נדרשים כעת לבגרות, נכון לא נוכל לקבל כל מה שחלמנו שיהיה בבית הכנסת, נידרש ללמוד להתפשר ולמצוא עם שאר החברים את עמק השווה. אני תפילה לה', שנזכה לעשות את אוזנינו כאפרכסת, ולשמוע את הדעות השונות, ותהליך של "הרחיבי מקום אהלך" (שאינו תהליך פשוט במובן הגשמי) יהיה גם תהליך של התפתחות של ענווה והקשבה לקולות השונים הנמצאים בתוך קהילתנו ונזכה להרחבת הרוח והדעת.

אז מה אתם/ן אומרים/ות?

כמעט נוגעים! / שי נמט

שלום חברים:

1. תכניות הבניה לבית הכנסת הוגשו לזמורה. קיבלנו הערות מהם. מתקנים….. בקשר עם מחלקת ההנדסה והמועצה…קבלת היתר בניה, בע"ה תתרחש בקרוב. אם ניסוג כעת מהמהלך, זו הזרקת סם הרדמה לתהליך כולו. ובכיה לדורות.

2. במהלך השנים היו דיונים רבים בהקשר לבית הכנסת. ההצעה שהונחה בזמורה נעשתה לאחר חשיבה רבה. חברים מסוימים חושבים שמדובר בתכנית 'גדולה' עלינו, אחרים- כמו שבנימין כתב-היו מעדיפים שטח בנוי גדול יותר. תכנית זו היא דרך המלך. מצד אחד הבניה תהיה מעשית .(למרות שגם היום חסר כסף רב להשלמת הבניה….)מצד שני יש אפשרות לבנות קומה נוספת (התכנון כולל יסודות והכנה לבנית קומה נוספת ) ואם נרצה גם להתרחב לרוחב….
עד כאן על עניינים פרקטיים.
3. מבחינה רעיונית-הקהילה כבר שנים רבות בתפילות משותפות. כלם יחד. הקורונה ללא ספק, כמו בתחומים רבים, העלתה אפשרויות ומחשבות …..האם ראוי להתפצל למניינים? האם על הקהילה לשמור על סגנון זה, כמו שהוחלט בעבר. או לאפשר מניין נוסף, לעיתים , מנין משתף? מה משמעות העניין? ולא חסר על מה לדון..
זו שאלה נפרדת לגמרי מעניין הבניה. כמו יהודי טוב לא אכתוב תשובה לכל שאלה…
אך חשוב לזכור, כי להיות יחד בקרב אותנו פיזית ורוחנית. 
חורף בריא ומאושר!

על בניה ומבנה (לאור דברי בנימין) / אוהד פיקסלר

זכינו ור' בנימין מנה את שבחי וזכויות קהילתנו כרימון. וכולנו מרגישים שבורכנו בהם. בדבריו יש עירוב בין נושאים שונים והסקה מנושא אחד לרעהו, דבר הנתון בהחלט לנקודות מבט מגוונות. בשורות הבאות אינני רוצה להתייחס לניתוח המצב, שאני מסכים לחלקו, אלא לגעת בשלוש נקודות 'פרקטיות' העולות בדבריו (5-3). בשנים האחרונות וועדת מבנה וועד הקהילה משקיע מאמצים רבים בנושא הבניה תוך שיתוף החברים וקבלת החלטות משותפות. כחלק מתהליך זה אנו מתקדמים בצורה משמעותית לעבר קבלת היתר הבניה, למרות קשיים רבים שנתקלנו בעבר וגם בימים אלו. אני מאמין שהמבנה שנמצא בתהליכי היתר עונה ב"גדלות" על השאיפות החשובות שהוזכרו, והוא הפתרון לנקודות שעלו בדברים. אחזור על חלק מהעקרונות שהוצגו בעבר והתקבלו כהחלטות משותפות.

כפי שכולנו מרגישים בכל שבת, מבנה בית הכנסת חסר לקהילה בצורה משמעותית; בימות החום והקור, במועדים, באירועים קהילתיים, באמצע שבוע, בשמחות משפחתיות ועוד ועוד. מבנה בית הכנסת עתיד להיות המרכז הקהילתי לעבודת ה' ולאירועים קהילתיים מגוונים. תכנון בית הכנסת נועד למלא תפקידים אלו תוך מתן גמישות מקסימלי תחת אילוצים טכניים. האילוצים קשורים להקצאת שטח, החלטות מועצה, הנחיות זמורה וכמובן בעיות המימון המוכרות לכולנו. תכנית בית הכנסת אשר נמצאת בשלבי האישורים, אינה קטנה מבחינה פיסית והיא כרגע גדולה מיכולות הקהילה מבחינה מימון. בית הכנסת יאפשר בעז"ה לקיים מספר מוקדים במקביל תוך שימוש בגלריה, וכן בשטחים החיצוניים (שנראה שנוכל לקרות בצורה ארעית). בדרך זו יהיה ניתן לקיים מספר מניינים במקביל, קידושים, פעילויות קהילתיות וחברתיות וכן אירועים פרטיים. כך לדוגמא קיום מנין מוקדם בשבת בבוקר יאפשר חלוקת האנשים כך שיהיה מקום לכל המעוניין במנין המרכזי, אשר במקביל אליו תתקיים תפילת ילדים.

בנוסף, חשוב לזכור שתכנון המבנה מאפשר התפתחות לקומה נוספת. התכנון הנוכחי מדבר על אולם גדול על כל הקומה השלישית, כאשר ניתן לחלק את השטח למספר חדרים במחיצות קבועות או ניידות. דבר זה מאפשר המשך צמיחה קהילתית תוך כדי הצבת היסודות כבר בשנים הקרובות. אם הקהילה תתגייס ויהיה מימון, ניתן להשלים את בניית האולם יחד עם שאר המבנה.

בית הכנסת עתיד להיות עוגן קהילתי: מקום תפילה ושמחות משפחתיות וקהילתיות, שיעורים ותפילות במשך השבוע, ערבי קהילה ופעילויות לנוער. מקום מאחד שמאפשר פעילויות רבות החורגות מהמבנה הפיסי. יש צורך בהתגייסות משמעותית על מנת שנצליח להשלים את המבנה בתכנונו הנוכחי. האויב הגדול ביותר של ה'טוב מאוד' הוא ה'מצוין'. תכנון בית הכנסת אינו מצוין, וכנראה הוא לא תואם את החלומות הגדולים שלנו. אבל התכנון הוא בהחלט טוב מאוד, ומאפשר גמישות עתידית וקפיצת מדרגה רוחנית, קהילתית, ושכונתית. אנו גרים בשכונה שקיימת כבר קרוב לעשור אך ללא בית כנסת. ספרי התורה נמצאים במחסן (נו טוב, אדייק, חדר אב בית) והבימה וספרי הקודש מתחת למדרגות. בעז"ה, ובדחיפה שלנו, נזכה בקרוב שלא רק אנו נשב בבתי הארזים אך ארון ה' יושב ביריעה (שמואל ב, ז, ב), אלא במקום הראוי לו ולנו.

השאר תגובה